ה - " אקס פקטור "

אגף ה"אקסים" אינו נסגר גם לאחר הגירושין או הפרידה .   מי שמאמין שאפשרות כזו קיימת בצבעים של שחור ולבן – טועה.   גם אלה המצהירים כי "יש להם קשרים נפלאים עם האקס/ית" , גם אלה המצהירים כי מבחינתם :"האקס/ית לא קיים/ת"  וגם אלו הנעים בין הקצוות -   צפויים להתמודד עם האמת העומדת בבסיס הצהרותיהם  אלה .

 

האקסים ממשיכים להוות פקטור בעל השפעה לא רק בתהליך הגירושין עצמו אלא גם לאחריו ולעיתים ביתר שאת כשהצדדים או אחד מהם מצוי כבר בזוגיות הבאה שלו.

הניסיון מלמד כי הסכם הגירושין עצמו גם אם נעשה בהסכמה מלאה ונוסח ע"י גורמים מקצועיים אינו בבחינת חומה בצורה העמידה בפני התלקחויות עתידיות. ולא בכדי -  להבדיל מסכסוכים עסקיים-מסחריים, הרי שבסכסוכים בין בני זוג, כידוע, מעורבים גם שיקולים רגשיים ויש נטייה לפעול באופן לא רציונלי.

 

האקס פקטור בא לידי ביטוי בפרט כאשר לבני הזוג לשעבר יש עניינים משותפים בהם עליהם עדיין לשתף פעולה ולגביהם יתכן ומתקיימים ניגודי עניינים בינם לבין עצמם ו/או בין בני זוגם הנוכחיים לאקסים.

המודעות והאינטליגנציה הרגשית  הנדרשת כדי לאפשר לתמרן במצבים המורכבים האלה הן צורך השעה.

 

כשבענייני ילדים משותפים עסקינן אף שמדובר בדיני נפשות העומדים במקום גבוה ואולי הכי גבוה אצל רובינו עדיין הכלים המשפטיים וסוציאליים ברורים וקיימים. אלה סובבים את עיקרון "טובת הילדים" ומונעים באמצעותו.

הדילמה מה לעשות כשהילד שונא את בן/בת הזוג החדש/ה או מוסת נגדם ע"י האקס/ית  כמו גם סכסוכים הנוגעים למשמורת והסדרי ראייה עשויים להיראות לפתע כבעיות חיוורות פנים לעומת אחיותיהן כפי שאפרט להלן.

 

בין אקסים ואפילו כאלה שכבר התגרשו עלולים להישאר עניינים רכושיים משותפים שונים . החל מרכוש משותף שפירוק השיתוף בו נדחה, המשך בהבטחת הרכוש של הצדדים שהתגרשו לילדיהם ומניעת הרחבות גזרת הסכסוך המשפחתי והעברתו בירושה לגזרה שבין הילדים המשותפים לבני הזוג החדשים וכלה ב"סגירת חשבונות" עבר על "פגיעות רגשיות" שהועברו לטריטוריה הכלכלית.

 

כבר היו מקרים בהם ניסו בני זוג נבגדים שתפיסת המציאות שלהם הייתה כזו שנטישתם נגרמה ע"י ו/או בגלל מעורבות צד שלישי -בן/בת הזוג החדשים – לתבוע את המאהב/ת  או בן/בת הזוג החדשים בגין השבר שפקד אותם.

ניסיון זה נעשה בכלים משפטיים חוקיים.

 

סעיף 62 לפקודת הנזיקין קובע כי :" מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."

 

העוולה הנ"ל משתייכת לקבוצת עוולות שמטרתן לספק הגנה נזיקית לאינטרסים כלכליים שונים ונמצאת בטווח שבין דיני הנזיקין לדיני החוזים. עוולה זו נועדה לספק הגנה חיצונית לחוזה, כלפי גורם זר שאינו צד לו ולספק לו מעבר לעילת תביעה חוזית נגד המפר אתו התקשר בחוזה, ועילת תביעה נזיקית כנגד הצד השלישי שגרם להפרה.  

 

סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין, מונה שני חריגים לעוולת גרם הפרת חוזה: יחסים הנוצרים על ידי נישואים, ושביתה או השבתה. לפי סעיף 62 זה, לעניין עוולת גרם הפרת חוזה, יחסים הנוצרים על ידי נישואים לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.

 

מטעמים של מדיניות משפטית, שבבסיסם רתיעה של בית המשפט להיכנס לתוך מערכות יחסים אינטימיות בין אישיות ובין זוגיות – פסק בית המשפט העליון בע"א 8489/12  כי אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין בשל ניאוף או בגידה, כלפי ה"גורם השלישי", דהיינו המאהב/ת .

 

בית המשפט קבע כי קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן/ת  הזוג וכי הכרה בעילת תביעה מעין זו היא בגדר גזירה שהציבור בחברה מתקדמת ודמוקרטית - אינו יכול לעמוד בה וגם אינו צריך לקבלה. 

 

בית משפט העליון  אישר את קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה (קביעה שאושרה אף בבית המשפט המחוזי) לפיו סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין, הקובע כי "היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא יחשבו כחוזה" לצורך עוולת גרם הפרת חוזה הינו אכן רלוונטי וחולש על הסוגיה הנדונה כאן. במקרה דנן גם הניסיון להשתית  את התביעה על עוולת הרשלנות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נכשל.

 

בית המשפט העליון אף קבע כי :"הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש".

 

קביעה זו לא סגרה את הדלת בפני מקרים בהם המעורבות של אותו גורם שלישי – שבמקרה הוא גם בן/בת הזוג החדשים גרמה להפרת חוזה כלכלי /מסחרי עם האקס/ית ונגרם נזק כלכלי ממשי בר הוכחה. אותו כנ"ל במקרים בהם מעורבות בני משפחה ש"סייעו" לבן משפחתם –"הצד הנפגע" לשיטתם - התערבו וגרמו לנזק.

במקרים כאלה – יש ויפתחו שערי המשפט ויתנו סעד.

 

למשל –

מקרה בו בני זוג ניהלו יחדיו עסק תיירותי משגשג להסעת תיירים והדרכתם . המשבר הזוגי בינהם יוחס ע"י האישה ובני משפחתה לבת הזוג החדשה של הבעל. המשבר הזוגי ההיא לקריסת העסק ולפשיטת רגל. לטעמה של האישה המאהבת שעמדה מאחורי קריסת השותפות העסקית צריכה לפצות ולשפות אותה. מאידך לטעמו של הגבר אחותה ואחיה של האישה שעמדו מאחורי אסטרטגיית ריסוק העסק המשותף גרמו להפרת חוזה השותפות שלהם והובילו לקריסת העסק ולכן עליהם לפצות ולשפות אותו.

 

הקרבות בבתי המשפט לא נרגעו והאקס פקטור כיכב שנים לאחר הגירושין. הנזק הכלכלי רק החמיר וגזרת הסכסוך המשפחתי התרחבה.

במקרה נוסף  - עו"ד מפוקפק שהיה בידידות עם בת זוגו החדשה של האקס סייע לו להעלים כספים מגרושתו והחזיק עבורו מאות אלפי ₪ בחשבונות נאמנות.

 

כספים אלה שוחררו לידיו מיד לאחר שנחתם הסכם גירושין בו הצהיר על כלל רכושו שכמובן לא כלל את הכספים הנ"ל. בכספים אלה מיהר לרכוש לעצמו רכוש נוסף אחר הגירושין. אותו צד שלישי – העו"ד המפוקפק נתבע בימים אלה בעילות נזיקיות להשבת הכספים אותם סייע להעלים. המלחמה עם הצד השלישי העירה מחדש את הגזרה באגף האקסים , ושקט אין!

 

במקרה אחר – גרמה בת הזוג החדשה לבן זוגה להפר את התחייבויותיו הכלכליות בהסכם הגירושין על מנת לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה בזוגיות השנייה. זו נתבעה בתביעת ענק לפיצוי ושיפוי האקסית וילדיה. זמן מה לפני מתן פסק הדין נגדה היא נמלטה מן הארץ כדי לחמוק מאימת הדין.

 

 

בסופו של יום יש לזכור כי האקס הוא בהחלט פקטור בהרבה מקרים והכרזות "שלום" או "הימנעות" מהפה והחוץ לא יועילו.

 

"שלום – בית"  והתנהלות של "חיה ותן לחיות"  אינם אמצעי אלא תוצאה של התנהלות מושכלת של מערכות יחסים בכלים של מודעות ואינטליגנציה רגשית בכלל ובפרט מול אקסים . בהיעדרם יישארו רק הורדות ידיים ומלחמה סיזיפית ונצחית , שסממניה יגרמו מדי פעם למוקדים הדליקים להתפרץ באופן  שאינו תורם לא לבריאות ולא למצב הכלכלי.

 

מניסיוני - אוכל לומר ,שרק התנהלות ישרה שקופה נטולת השפעה זרה של בני זוג נוכחיים וחמלה ה"זוכרת להם חסד נעורים" עשויה להביא לשקט באגף האקסים, ולהפוך את האקס /ית לפקטור חיובי.